חוק יחסי ממון ( הסכם ממון ) בין בני-זוג נחקק בשנת 1973
חוק יחסי ממון קובע הסדר חלוקת רכוש בין בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974.
הסכם ממון נקרא בשפה המשפטית : "הסדר איזון משאבים".
למעשה, החוק מסדיר אצל בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 את אופן חלוקת הרכוש בעתיד, בעת גירושין או בעת פטירת מי מבני הזוג.
יחד עם זאת, מאפשר החוק לבני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 או שבכוונתם להינשא, לקבוע כי אינם מעוניינים שההסדר הקבוע בחוק יחול עליהם. החלטה כזו של בני זוג צריכה להיעשות בצורה מפורשת על דרך עריכת הסכם ביניהם – הסכם המוגדר הסכם ממון.
במסגרת הסכם ממון רשאים בני הזוג לקבוע את אופי ההסדר הרכושי שיחול עליהם: הסדר של שיתוף בכלל הרכוש, הסדר של הפרדה רכושית, הסדר המגדיר נכסים ספציפיים שבעניינם יחול שיתוף, הסדר המגדיר הפרדה רכושית ברכוש מסוים וכו'.
אישור הסכם ממון
יש צורך באישור הסכם הממון על מנת שההסכם שנערך ושנחתם על ידי בני הזוג יהיה בר-תוקף.
בני זוג שפניהם לנישואין רשאים לאשר הסכם ממון, על-פי בחירתם, בפני נוטריון או בפני בית המשפט לענייני משפחה.
לעומת זאת, בני זוג שהסדירו את ענייניהם הרכושיים בהסכם לאחר נישואיהם, חייבים לאשר הסכם ממון רק בפני בית המשפט לענייני משפחה.
האם מומלץ לערוך הסכם ממון כשאין רכוש ?
חרף הדעה הרווחת כי בהעדר רכוש משמעותי אין כל צורך בעריכת הסכם ממון, מומלץ בכל זאת לערוך הסכם ממון שיסדיר את אופן חלוקת הרכוש שעשוי להצטבר במהלך שנות הנישואים.
בדרך כלל בנישואים ראשונים בני הזוג אינם נכנסים לקשר הנישואין עם רכוש רב שנצבר על ידם טרם הנישואין, ואולם עשויים הם להיתקל, למשל, בסיטואציות בהן הורי מי מבני הזוג רוצה להעניק סכומי כסף משמעותיים לבני הזוג כמתנה או כהלוואה, לסייע מבחינה כלכלית בדרך כזו או אחרת, המאפשרת לבני הזוג לצבור רכוש על שמם, וכיוצ"ב.
כאשר הורי אחד הצדדים מעניקים תמיכה כלכלית הגדולה משמעותית מזו המעניק הצד השני, מבקשים הם לא פעם להגן על כספים אלו בדמותו של הסכם ממון, אשר יבטיח כי הצד השני לא ייהנה מן "השלל" במקרה של פרידה/גירושין/פטירה.
במקרים כגון אלו עלולים בני הזוג (או יורשיהם, במקרה של פטירה, חלילה) להימצא בסכסוך רכושי קשה ומתמשך, סכסוך שניתן למנוע מראש ו/או להקטין משמעותית את היקפו, באם עורכים הסכם ממון המסדיר את חלוקת הרכוש על כלל רבדיו.
יתר על כן, מניסיוני עולה, כי בני זוג שהסדירו מבעוד מועד את יחסיהם הרכושיים באמצעות הסכם ממון, גדלים הסיכויים שינהלו את מערכת הנישואין בצורה רגועה יותר ובביטחון, שכן לעת צרה כבר הוסכם אופן חלוקת הרכוש ביניהם, נושא היוצר מתחים רבים בעת גירושין ו/או פרידה.
בנישואים שניים, מודעים בדרך כלל בני הזוג לחשיבות עריכת הסכם ממון, ולכן שיעור גבוה מהם עורך הסכם ממון, גם כאשר שני בני הזוג לא מגיעים לקשר הנישואים עם רכוש רב, ואין ביניהם הבדל משמעותי בנוגע להיקף הרכוש.
בני זוג שהחליטו לנהל מערכת יחסים, אך ללא נישואים, ומעוניינים להסדיר את יחסיהם הרכושיים במסגרת הסכם, רשאים לעשות זאת באמצעות עריכת הסכם המוגדר כ"הסכם לחיים משותפים", ולא במסגרת הסכם המוגדר כ"הסכם ממון", כפי שרווח בקרב הציבור.