בית המשפט לענייני משפחה דן בתביעת קטינה למזונות כנגד אביה הנמצא בתרדמת לאחר שנפגע אנושות בתאונת דרכים. נקבע, כי על פי הדין העברי לא ניתן לחייב אדם במצב של תרדמת במזונות, אף לא מדין צדקה, ולמעשה החיוב מוגבל רק למקרים שבהם לנתבע רכוש ממנו ניתן להיפרע לצורך מימון המזונות, ובהנחה שאותו רכוש או כספים לא נדרשים לו לצורך סיפוק צרכיו.
הצדדים, הורים לילדה, נישאו כדת משה בישראל. בתחילת הנישואין רכשו הצדדים דירת מגורים, עליה רובצת משכנתא, שנלקחה לטובת רכישת הדירה.
בשלב מסוים נפגע האב פגיעה אנושה ורב מערכתית בתאונת דרכים בעת שרכב על אופנוע, והתנגש בו רכב צבאי. מאז ועד היום מאושפז ונמצא במצב של תרדמת בבית החולים.
במצב זה, כאשר האב מצוי בתרדמת, תבעה האישה בשם בתה, באמצעות עו"ד דיני משפחה, תביעה למזונות מאביה.
בית המשפט לענייני משפחה, בראשות כבוד השופט קימלמן, דן בתביעה ודחה אותה, למעט חיוב האב במדור הקטינה ואחזקתו, חיוב אשר בא לידי ביטוי לא בתשלום חודשי כי אם בכך שהקטינה מתגוררת עם אמה בדירה אשר מחציתה בבעלותו של האב.
בית המשפט סקר את הבסיס המשפטי לחיוב האב במזונות ילדים, והוסיף כי הסכמת הצדדים כי מצבו של האב סופני וקבוע, וכי הוא אינו מסוגל לתקשר עם הסובבים אותו, מובילה למסקנה כי מעמדו מבחינת הדין האישי כ"שוטה"( מי שאין לו דעה כלל, והוא מוגבל בעניין נפקות הפעולות המשפטיות הנזקפות לחובתו).
לאחר בחינת המצב המשפטי וההלכתי הנודע ל מזונות ילדים, פסק בית המשפט כי לא ניתן לחייב אדם במצב של תרדמת במזונות, אף לא מדין צדקה, ולמעשה החיוב נוגע רק אם יש לו רכוש שלא נדרש בעבורו ובעניינו (כאמור, לאב אין כל רכוש או כספים מלבד זכויותיו בדירה).
כמו כן, הוסיף וציין כי האם לא הגישה תביעה לפירוק שיתוף בדירה (מכירת הדירה), ולמעשה זכויותיו של האב בדירה נותנות מענה הולם לצרכי המדור ואחזקתו בעבור הקטינה.
ראה: תמ"ש 57123-02-13