העסק הוקם לפני הנישואין או במהלכו. בן הזוג אינו רשום ואינו פעיל בעסק. אם כך, מה דינו של העסק בעת חלוקת רכוש ?
חלוקת רכוש, כמו גם חלוקת עסק / חברה בין בני זוג, הוסדרה בחוק יחסי ממון, תשל"ג – 1973. ההסדר הקבוע בחוק הינו מחייב בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74, אלא אם כן בחרו בני הזוג לערוך הסכם ממון ולקבוע הסדר אחר על פי שיקול דעתם.
שלומי הינו בעלים של מפעל שהוקם על ידי סבו בשנת 1925. לימים נישא בנישואין אזרחיים בקפריסין לרחל, אשר נטלה חלק בפעילות החברה כמנהלת חשבונות.
כעת, לאחר 7 שנות נישואים, נפרדים הצדדים, ונדרש לבצע חלוקת רכוש.
האם זכאית רחל לשווי החברה (העסק) של בעלה שלומי ?
חוק יחסי ממון, תשל"ג – 1973, קובע כי בן זוג זכאי למחצית שווים של כלל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים. יחד עם זאת, החוק מוציא מכלל הנכסים המאוזנים בין בני זוג, נכסים שהיו למי מהם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.
לכל כלל ישנו גם חריג. כך גם לכלל האמור בחוק, כפי שצוין לעיל. פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי ניתן להוכיח כוונת שיתוף ספציפית גם ב"נכס חיצוני" (נכס שנרכש לפני הנישואין או שהתקבל במתנה או בירושה במהלך הנישואין) וזאת מכוח הדין הכללי (דיני חוזים, דיני קניין, דיני הנאמנות, עקרון תום הלב, וכו').
הנטל להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף מוטל על בן הזוג הטוען כי יש להחיל את ה"נכס החיצוני" במסת הנכסים המתחלקים בין בני הזוג.
בפסיקה הושם דגש על אופייה הייחודי של דירת מגורים, וככל שמדובר בנכס משמעותי לבני הזוג אזי מקלים עם בן הזוג הטוען לשיתוף. בנכס עסקי, לעומת זאת, נטל ההוכחה ליצירת שיתוף מכח הדין הכללי עשוי במקרים מסוימים להיות גבוה יותר.
כלומר, רחל תהא זכאית לשווי החברה או לבעלות בחברה רק אם תצליח להוכיח בפני בית המשפט כי היה בכוונתו של שלומי לשתף אותה בחברה. היה ותצליח להוכיח זאת – תהא זכאית לחלק מהחברה. היה ולא – לא תהא זכאית לחלק מהחברה, ושלומי ימשיך להיות הבעלים היחידים בחברה, כפי שהיה בטרם הנישואין.
במצב דברים הפוך, בו היה מקים שלומי את החברה במהלך הנישואין לא היה כל צורך להוכיח כוונת שיתוף, אלא שהחוק קובע כי בן הזוג זכאי למחצית מהעסק שהוקם במהלך הנישואין אף אם לא היה פעיל בעסק, ואף אינו רשום כבעלים בו.
חשוב להבהיר, כי בשתי הסיטואציות שתוארו, כאשר בן הזוג זכאי לזכויות, אזי הוא גם חב בחובות. דהיינו, יכול להיות שהעסק / החברה לא רווחיים, וכל שיהיה זכאי בן הזוג הינו לשאת במחצית מחובות העסק.
האם זכאי בן זוג לדיבידנדים שהתקבלו מהחברה/ מהעסק ?
כשנקודת המוצא הינה כי רחל אינה זכאית לזכויות בחברה, וכי העסק נשאר כ"נכס חיצוני" בעת חלוקת הרכוש, נושא זכויות בדיבידנדים נתון לשיקול דעת בית המשפט בהתאם לנסיבות שבפניו, כאשר גם כאן יש להוכיח כוונת שיתוף ספציפית.
למשל, היה והדיבידנדים לא הופקדו בחשבון משותף או לא שימשו את בני הזוג לצרכיהם המשותפים, עשוי ביהמ"ש לפסוק כי היות ומדובר בנכס חיצוני אזי לא יהיה זכאי בן הזוג למחצית מהדיבידנדים.
וכמובן, באם העסק ייכנס בגדר הנכסים ברי האיזון בעת חלוקת הרכוש אזי אף הדיבידנדים יילקחו בחשבון.
מוזמנים להתייעץ עם עורך דין גירושין – עו"ד דיני משפחה מורן אלסאיג בני