ירשה את אמה ועתרה לבטל הסכם מתנה שנחתם בין אמה ז"ל לאחותה

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי בהתאם לחוק המתנה יורשת אינה יכולה לעתור לביטול הסכם מתנה

בין התובעת, בת המנוחה, לאמה נחתם הסכם מתנה, במסגרתו העניקה האם לתובעת באופן בלתי חוזר את כל זכויותיה במשק חקלאי, כולל זכויות חכירה הרשומות בלשכת רישום מקרקעין וזכויות בלתי רשומות.

רשות מקרקעי ישראל אישרה את ההסכם, וכרתה על בסיסו הסכם חכירה חדש עם התובעת.

לאחר כשני עשורים נפטרה האם. חלף עשור מפטירת האם, ואז הסתבר לתובעת שבשל הליכי איחוד וחלוקה מחדש של המקרקעין במושב בו מצוי המשק, עדיין רשומות זכויות החכירה של המשק על שם האם, ולא הושלם רישום הזכויות בספרי המקרקעין באופן שיבטא את שנחתם בהסכם המתנה.

אחות התובעת, הנתבעת, הינה היורשת היחידה בהתאם לצוואת האם. היורשת התנגדה לעתירת התובעת, וטענה כי לאור אי השלמת הליך רישום הזכויות ע"ש התובעת הרי שטרם הושלמה הענקת המתנה. בנסיבות העניין, בהן הינה היורשת הבלעדית של אמה הרי שהיא נכנסת בנעלי האם ומעוניינת בביטול הסכם המתנה.
כמו כן, טענה היורשת כי לו הייתה האם בחיים, והייתה מודעת להליך הרישום שלא הושלם, הייתה מבטלת את הסכם המתנה בעקבות יחסיה הרעועים עם התובעת.

עתירה זו נדונה בפני כבוד השופט אסף זגורי (תיק 1775-01-13), אשר לדעת כבוד השופט אף אם הייתה היורשת מבקשת להחמיר עם התובעת, ולומר כי המשק כולו הינו מקרקעין, ועל כן כל עוד לא הסתיים רישום הזכויות בו הרי שמדובר בהתחייבות לביצוע עסקת מקרקעין, ואף אם היינו מוצאים כי ליורשת מעמד לטעון לבטלות הסכם המתנה, הייתה נידחת הטענה כי דין הסכם המתנה להתבטל.

בהקשר זה לא מתקיימים התנאים המקנים זכות לביטול של התחייבות לתת מתנה. משכך, פסק כבוד השופט כי בהתאם לחוק המתנה, האחות כיורשת האם אינה יכולה לעתור לביטול התחייבות אימה לתת מתנה, וכי הדרך היחידה לביטולה של ההתחייבות לתת מתנה הייתה שמורה לאם בחייה ומאחר ולא עשתה כן הרי שהסכם המתנה שריר ותקף ובלתי ניתן לביטול.
עוד נפסק כי באותה שנה בה ההתחייבות למתנה הסתיימה ברישום במינהל מקרקעי ישראל – הושלמה המתנה מבחינת חוק המתנה, ומשכך אין לראות בהסכם המתנה משום התחייבות לביצוע עסקה במקרקעין, ועל כן סעיף 7(א) לחוק המקרקעין אינו חל במקרה הנ"ל.

מוזמנים להמשיך קרוא על הליך התנגדות לצוואה

מוזמנים ליצור איתי קשר ולקבל חוות דעת ללא התחייבות  050-6793821