בית המשפט העליון בהרכב מורחב של 7 שופטים החליט לאמץ את פרשנות הדין העברי, לפיה בגילאי 15-6 שנים חבים שני ההורים במזונות ילדיהם.
פרשנות זו ביטלה את החיוב המשפטי שהיה קיים עד היום, לפיה אב חייב באופן מוחלט במזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 15.
בית המשפט העליון נדרש לשאלה כיצד יתחלק נטל מזונות הילדים בין הורים יהודים, בסיטואציה של משמורת משותפת.
על פי הדין הקיים, האב מחויב להעביר לידי האם תשלום דמי מזונות בעבור הילדים כאשר היקף ההוצאה שבה הוא נושא בעצמו עבור כלכלת הילדים עת הם שוהים עמו, אינה נלקחת בחשבון.
על רקע היות הדין אינו שוויוני ומביא לפגיע בילדים ובאבותיהם, נדרש בית המשפט לשאלה כאמור.
על מנת להכריע בסוגיה זו, נדרש תחילה, בית המשפט העליון לפרשנות הדין (החוק) הקיים הקובע כי האב חייב באופן בלעדי במזונות ילדים עד גיל 15 באופן שאינו תלוי במצבו הכלכלי, ונהוג לפסוק בסכום של 1,300- 1,400 ₪ עבור כל ילד. בנוסף, על האב לשלם את חלקם היחסי של הילדים בעלות השכרת דירה והחזקתה בשיעור של שליש עד מחצית מהעלות שבה נושאת האם.
לאחר בחינת הדין הקיים, קבע בית המשפט העליון, בפה אחד, כי יש לבטל את הדין הקיים ומעתה לקבוע כי שני ההורים יהיו חייבים במזונות ילדיהם החל מגיל 6-15 שנים באופן יחסי ליכולותיהם הכלכליות מכלל המקורות.
מעתה,במקרים של משמורת משותפת יובטח שגם לאב יוותר מספיק משאבים הנדרשים לכלכלתו ולכלכלת הילדים עת ששוהים עימו. מעבר לכך, הדבר מטיב ומגשים את עקרון השוויון בין גברים לנשים הן במישור ההורי והן במשיר הכלכלי.