בית המשפט העליון קבע כי בסמכותה של עובדת סוציאלית (פקידת סעד) לבצע רק שינויים קצרי טווח

בית המשפט העליון נדרש להשיב על השאלה: האם עובדת סוציאלית (פקידת סעד) מוסמכת מתוקף הסמכתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה לשנות הסדרי ראייה ?

השאלה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהוגש לפתחו, על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שבמסגרתו הסמיך את פקידת הסעד לשנות את הסדרי המשמורת מעת לעת, במשך שנתיים.

מדובר בזוג הורים אשר נושא משמורת ילדים והסדרי הראייה עם בתם בת ה – 8 הובא לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט העביר את העניין למתן תסקיר סעד על ידי עובדת סוציאלית .

לאחר קבלת התסקיר ניתן על ידי בית המשפט פסק דין שקבע כי המשמורת תהא משותפת.

בהמשך לפסק הדין הגיש האב בקשה לתקן את פסק הדין, בהתאם לשינוי שביצעה פקידת הסעד, לפיו הבת תלון אצלו בסופי שבוע ועד יום ראשון.

בית המשפט דחה את בקשת האב, וקבע כי לפקידת הסעד סמכות לשנות את הסדרי הראיה מעת לעת.

על החלטה זו ועל פסק הדין הוגש ערעור על ידי האם לבית המשפט המחוזי. טענתה המרכזית של האם בערעור הייתה כי בית המשפט לענייני משפחה שגה בקובעו סמכות רחבה לעובדת הסוציאלית לשנות את הסדרי הראייה שנקבעו בפסק הדין.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור מן הטעם שלא הובהר די רצונה הקונקרטי של האם מלבד טענותיה הנוגעות לסמכויות העובדת הסוציאלית. לעניין זה נפסק כי אין פסול בהענקת סמכויות לעובדת סוציאלית כל עוד תחומה בזמן ואינה משנה באופן מהותי את הסדרי הראייה. על פסק דין זה הגישה האם ערעור לבית המשפט העליון בטענה ששגו בתי המשפט שמעניקים סמכות רחבה לעובדת סוציאלית לשנות את הסדרי השהייה בניגוד להסדר שנקבע על ידי בית המשפט למשפחה ללא תיחום של גדרי סמכותה.

אשר על כן, בפני בית המשפט העליון עמדה השאלה האם עובדת סוציאלית מוסמכת מתוקף הסמכתה על ידי בית המשפט לשנות הסדרי ראייה ?

כבוד השופט רובינשטיין החליט אומנם לדחות את הערעור של האם, אך יחד עם זאת פסק כי בית המשפט מוסמך אומנם להעניק לפקידת סעד סמכויות מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ואולם תפקידה של פקידת הסעד הוא לסייע לבית המשפט ולחוות את דעתה המקצועית, בעוד תפקיד ההכרעה מסור לערכאה שיפוטית.

עוד הוסיף, שבעניינים שבשגרה לעיתים נדרשת החלטה מהירה לטווח קצר, ומכאן המקום להעניק לפקידת הסעד סמכויות כגורם שיפוטי.  על כן, במקרה של שינוי מהותי או ארוך טווח, הדעת נותנת כי הצדדים יוכלו לפנות לעובדת סוציאלית, וזו תמליץ לבית המשפט, כך או אחרת, ואולם ביהמ"ש הוא זה שיכריע.

כמו כן, הוסיף וציין כי במקרים בהם ניתנה סמכות לפקידת סעד, על פקידת הסעד לנמק את החלטותיה בכתב, ולא בקצרה, כך שבמידת הצורך היה ויפנה אחד הצדדים לביהמ"ש, יוכל ביהמ"ש לדון בהחלטת פקידת הסעד ובהשגות הצדדים.

לסיכום, ניתן לומר כי החלטות המשנות את הסדרי המשמורת לטווח ארוך, ככל שלא מדובר בשינויים המקובלים על ידי שני הצדדים, ייעשו על ידי בית המשפט.

ראה רע"א 421/17 פלונית נ' פלוני

יש שאלות? מוזמנים לשוחח עם עו"ד דיני משפחה מורן אלסיאג בני