מבעד לחלומות
חמש עשרה שנים של נישואין, חמש עשרה שנים, במהלכן נולדו שלושה ילדים לתוך טלטלות הזוגיות והנישואין שחווים הוריהם. הורים שמתמודדים עם קשיים…
הקשיים בזוגיות הובילו לגירושין. אז למרות שיפית הייתה משוכנעת שחתימה על הסכם גירושין , תפתור את הבעיות, נאלצה היא להתמודד עם קשיים שלא העלתה בדעתה.
היה לה חלום לגדל את ילדיה בשלווה,
היה לה חלום שילדיה יזכו לשני בתים תומכים,
היה לה חלום שגם בבית האב ואצל קרובי משפחתו ישמרו ויגנו על ילדיה,
היה לה חלום שאבי ילדיה יראה אך ורק את טובתם,
חלומות לא באספמיה, חלומות שנשענים על עובדות. יש הסכם, יש פסק דין, יש התחייבות להגן, לשמור ולהעניק לכל אחד מהילדים את הטיפול שזקוק לו.
אך חלומות לחוד ועובדות לחוד.
לאחר מספר חודשים של גירושין, כשהסדרי השהות קבועים ויציבים, ועל פניו נראה ומרגיש שהחלומות מתגשמים, מצאו האב ובני משפחתו את שעת הכושר, והחלו לדבר בכל ארוחת ערב משותפת דברי סרה על האם, יפית, בנוכחות הילדים.
הבן הגדול, רק בן עשר, ילד רגיש, נפגע מהדברים שנאמרו על אמו, שתק והתכנס בתוכו. לא דיבר ולא סיפר.
אך את דברי הסרה שדיברו על אמו בשולחן חג הפסח, שם ישב לצד אביו ומשפחתו, לא יכלה נפשו לשאת עוד. כשחזר לבית אמו זכה לחיבוק, וסיפר את אשר על ליבו. לא חלף זמן רב, ולקראת המפגש הבא הסבה את תשומת ליבו של האב למצבו הרגשי של הילד, כמו גם של הילדים האחרים, וביקשה שלא ידבר עליה בנוכחותם.
האב הבין מיד מי הילד שהעז לפתוח את פיו. העונש לא אחר להגיע, כאשר האב דרש את טלפון הנייד שקנה לו במתנה, ואיים שאם עוד פעם ישמע שסיפר את הנאמר בביתו -ידאג שכל משפחתו לא תדבר איתו.
הילד נשבע שלא יעשה זאת שוב, וזכה לקבל בחזרה את הטלפון הנייד שלו, אותו קיבל במתנה מאביו. אומנם הילד נשבע, ויישם את בקשת אביו, אך מצבו הנפשי והרגשי אט אט החל להידרדר.
מצבו הרגשי היה חשוף לעיני האם ולעיני המוסד החינוכי אך לא לעיני האב.
למרות הכל יפית לא יכלה לעזור לבנה. טיפול רגשי, ככל טיפול רפואי, יכול להינתן לו רק אם גם אביו מסכים. האב התעלם במשך חודשים ארוכים מכל הפניות שנעשו אליו בכל דרך אפשרית, לרבות דרך צדדי ג', ולבסוף הודיע שאינו מסכים לטיפול, וחמור מכך – כתב הודעה לבן "מהיום אני מפסיק לדבר איתך "
במקרה הזה האב רצה להתנקם בילד על שחשף מה נאמר בביתו, ובאמת הצליח בכך, כשלצד זה ידע שלאם אין אמצעים כלכליים לנהל כנגדו הליכים בבית משפט. מצב שבו אחד ההורים מסרב לטיפול בילדו מסיבות כלכליות , מסיבות של נקמה בהורה האחר או מתוך רצון להערים קשיים הינו בלתי נסבל ומעורר תרעומת רבה.
את יפית פגשתי לראשונה, לאחר שמבית הספר התקשרו ושתפו שהבן התוודע שרוצה להתאבד, וכי עד שלא יבצע בדיקה פסיכיאטרית – אינו יכול להגיע ולשהות בבית הספר. אלא מה – גם לבדיקה הזו יש צורך בהסכמת האב.
יפית לא ידעה שמדובר בהליך קצת יחסית, ושאינו כרוך בעלות כלכלית גדולה.
פנינו לבית המשפט בבקשה שנתמכה במסמכים רפואיים על הצורך בטיפול רגשי, וכן בראיות המעידות שהאב לא מסרב לטיפול מנימוקים שיש בהם למנוע מתן טיפול.
בית המשפט, כבר באותו יום, מינה אפוטרופוס לדין, עו"ד שתייצג את הילד, וביקש תגובת האב.
האב סירב למתן טיפול גם בפני ביהמ"ש, אך לאחר שהיו בפני ביהמ"ש כל העובדות וההמלצות דחה את ההתנגדות, הורה כי הילד יקבל טיפול, וקבע כי מעתה כל טיפול שזקוק הוא – מספיקה אך ורק חתימת האם .
מאז חלומות האם אכן מתגשמים. הילד מקבל טיפול רגשי, מצבו מפוקח גם על ידי המטפל, ובכך שומר האב על קיום ההסכם, ומבין שכל העניין הינו רק טובת הילד.
# 20.11.2022