האם זכאית קטינה למזונות לאחר שאמה ויתרה על מזונותיה במסגרת הסכם עליו חתמה עם האב ?
קטינה, ילידת 2002, הגישה באמצעות אמה תביעה כנגד אביה, עימו לא הייתה בקשר מאז לידתה. הקטינה תבעה הצהרה כי הנתבע הוא אביה, ותבעה מזונות.
הנתבע לא הגיש כתב הגנה, ובית המשפט נתן פסק דין בהעדר הגנה, המצהיר כי הנתבע הוא אבי הקטינה, וכי עליו לשלם לקטינה דמי מזונות בסך של 2,800 ₪ מדי חודש.
הנתבע ניסה לערער על פסק הדין מספר פעמים ללא הצלחה, ובהמשך נמנע מתשלום מזונות, ומנגד האם לא פעלה במהלך השנים לגביית המזונות שנפסקו, לטענתה מתוך הרצון לאפשר קשר עתידי בין הקטינה לאביה.
בשנת 2013 גיבשו ביניהם, האם והנתבע, הסכם שמטרתו יצירת קשר מתמשך בינו לבין הקטינה, ובהמשך נחתם הסכם לפיו יבצע הנתבע בדיקת רקמות בישראל, ואם יימצא שהוא האב – יחול הסדר ביקורים עם בתו,ובאם לא יתממשו – ישלם האב קנסות. מנגד הסכימה האם, בשם הקטינה, שלא לפתוח בהליכים משפטיים לאכיפת פסק דין למזונות או בעיכוב יציאה מהארץ כנגד האב. כמו כן, הוסכם כי באם יתברר שהמשיב הוא אבי הקטינה יינתן פסק דין הדוחה את תביעת המזונות כנגדו.
האב ערך בדיקת רקמות שקבעה שהוא אכן אבי הקטינה, ומשכך בוטל פסק דין שחייב אותו במזונות, בהתאם להסכמות שהגיע עם האם.
עם זאת, המפגשים בין הנתבע לקטינה לא יצאו לפעול ועל כן הקטינה, באמצעות אמה, הגישה תביעת מזונות כנגד אביה בליווי עו"ד דיני משפחה.
ובכן, האם הקטינה רשאית לתבוע את אביה במזונות בעוד אמה ויתרה לאב ופטרה אותו מתשלום מזונות ?
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה, וקבע כי מדובר בתביעה עצמאית של הבת, שכן ההסכם בין הוריה אינו מחייב אותה. לפיכך, חויב האב בתשלום מזונות.
האב הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וביטל את פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי קבע כי בעת כריתת ההסכם ומתן תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה נלקחה בחשבון טובת המבקשת, הקטינה, ולכן היא מחויבת להסכם.
הקטינה הגישה ערעור לבית המשפט העליון, אשר הכרעתו קובעת ומהווה הלכה מחייבת. מה פסק בית המשפט העליון?
בית המשפט העליון הזכיר כי הכלל הבסיסי ביחסים בין הורים וילדים הוא שההורים מוסמכים לייצג את ענייני ילדיהם, להגיש תביעות ולחתום על הסכמים בשמם, ואין הילד יכול לתבוע מחדש או לחזור מהסכמים אלה. לכלל זה יש חריגים, שאחד מהם הוא מזונות קטין.
השופט רובינשטיין ציין כי בבחינת כוללת נראה כי חל שינוי נסיבות "אסטרטגי" מהותי המצדיק את בחינתם המחודשת של מזונות הקטינה בשל חוסר ההסכמה של הנתבע לפגוש את הקטינה. בית המשפט הבהיר כי לעיתים יכיר גם בשינויים שאינם כלכליים כשינוי מהותי כדי להביא לתוצאה צודקת.
נוכח האמור, קיבל בית המשפט את הערעור, ביטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, וקבע כי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה יעמוד בעינו.
ראה: בע"מ 3984/15 (בית המשפט העליון)
להתייעצות עם עורך דין גירושין חייגו: 050-6793821
מוזמנים לקרוא עוד בנושא מזונות: מזונות ילדים, מזונות במשמורת משותפת, מזונות סבא וסבתא, הגדלת מזונות